מתורגם גם לשפות:

מוכי הקרה

المقرورون

שפה: ערבית

מחזה סוריאליסטי-פילוסופי העוסק בדמויות הכלואות בקור מקפיא נצחי ("מוכי הקרה") ומנסות לשרוד דרך אכילת גחלים. במקביל מוצגת דמותו של "האדון" המנסה ללמד את חמורו לדבר ולהציל את האנושות, כאלגוריה על בדידות, אובדן המנהיגות וקיפאון קיומי.

עותק דיגיטלי نسخة رقمية

על הספר نبذة عن الكتاب

מחזה סוריאליסטי-פילוסופי ב-3 מערכות העוסק בדמויות הכלואות בקור מקפיא ונצחי ('מוכי הקרה') ומנסות לשרוד נואשות דרך אכילת גחלים לוחשות. במקביל לעלילה זו מוצגת דמותו האלגורית של 'האדון' המנסה ללמד את חמורו לדבר כדי להושיע את האנושות, כסמל מובהק לבדידות, לאובדן מנהיגות ולקיפאון קיומי ורוחני. המחזה עושה שימוש בשפת תיאטרון האבסורד כדי להעלות שאלות על חום אנושי, חמלה וגורל משותף בעולם שאיבד את ערכיו. היצירה נערכה ויצאה לאור בישראל בהוצאת אגודת האקדמאים יוצאי עיראק ובית ההוצאה אל-משרק.

פרטים تفاصيل

קטעי קריאה مقتطفات من القراءة

ספרים נוספים المزيد من الكتب

ChatGPT Image Sep 6, 2026, 05_01_41 PM

בהעדרו

في غيابه

מחזה דרמטי הבוחן את הדינמיקה והמתחים במשרד/חברה בעקבות היעדרותו المמושכת של המנהל ("הסמכות הנעלמת"). המחזה משלב ריאליזם נוקב עם אלמנטים של אבסורד, ומנתח את יחסי הכוח, הצייתנות וההתפוררות המוסרית של הפרט מול המערכת

שפות:
ChatGPT Image Sep 7, 2026, 12_40_03 PM

מוכי הקרה

المقرورون

מחזה סוריאליסטי-פילוסופי העוסק בדמויות הכלואות בקור מקפיא נצחי ("מוכי הקרה") ומנסות לשרוד דרך אכילת גחלים. במקביל מוצגת דמותו של "האדון" המנסה ללמד את חמורו לדבר ולהציל את האנושות, כאלגוריה על בדידות, אובדן המנהיגות וקיפאון קיומי.

שפות:
ChatGPT Image Sep 7, 2026, 12_40_30 PM

עליה על שרטון והשתחררות

الجنوح والانسياب ومسرحيتان أخريان

הספר הינו קובץ מחזות מאת הסופר והמחזאי סמיר נקאש (يناير 1980), הכולל שלושה מחזות ניסיוניים ומודרניים. במבוא מאת פרופ' שמואל מורה מצוין כי המחזות משלבים סגנונות סוריאליסטיים, סימבוליים ואבסורדיים המבטאים את חוסר הוודאות, הניכור והסתירות של האדם בעידן המודרני. המחזה הראשון ("الجنوح والانسياب"): עוסק בקונפליקט בין היגיון חומרי ונוקשה לבין רעיונות מופשטים, תוך הצגת דמויות של פועלים, אשה מחפשת ורופא, ומבטא את אובדן הדרך. המחזה השני ("ظواهر شائعة جدا"): קומדיה-טרגדיה במערכה אחת המציגה סירקזם על היוהרה של האדם המודרני ואמונתו העיוורת במדע ובאישור מתוך ספרים ומקורות. המחזה השלישי ("أربع ألعاب ولعبة"): מתמקד בחיפוש אחר שלום אהבה טהורה אל מול מאבקים אנוכיים ואינטרסים קטנוניים של החברה.

שפות: