קובץ המאגד שמונה סיפורים ניסיוניים ואוונגרדיים המבוססים על פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית עמוקה, סוריאליזם וטכניקות של זרם התודעה. הסיפורים בוחנים את האבסורדיות של הקיום האנושי, את מורכבות נפש האדם ואת המאבק הנואש מול גורל עיוור ושתיקה אלוהית, תוך שימוש בדימויים פנטסטיים המזכירים את סגנונם של פרנץ קאפקא ואדגר אלן פו. אחד הניתוחים המרכזיים בקובץ מתמקדים בסיפור 'המשתה' ('الوليمة'), המתאר סצנה אלגורית וקודרת של התפוררות חברתית ומוסרית. נקאש מציג בקובץ זה פריצת דרך מבנית בספרות הערבית היהודית, תוך פירוק המסגרות הריאליסטיות המסורתיות.